ניצחון קטן: האקדמיה לשפת הסימנים הישראלית - בדרך
פיתוח, מחקר, לימוד, ותיעוד שפת הסימנים הישראלית - משימה לא פשוטה תהיה למוסד שיוקם, לפי החלטת הממשלה שקידם שר התרבות, חילי טרופר. האקדמיה תפעל להפיץ את השפה החזותית בקרב הציבור ולהעשיר אותה בסימנים חדשים. שירלי פנקר, בת 21 מירוחם, סטודנטית ללימודי מתורגמנות לשפת הסימנים וכבדת שמיעה בעצמה, מספרת על משמעות ההחלטה עבורה: "הקמת האקדמיה לשפת הסימנים היא צעד חשוב שיאפשר סוף סוף קידום ושוויון לקהילת כבדי השמיעה והחירשים דוברי שפת הסימנים בישראל. באמת מדובר במאורע היסטורי ומרגש וכולי תקווה שזה יהיה הצעד הראשון במסע שיביא להכרה של מדינת ישראל בשפת הסימנים כאחת משפותיה הרשמיות".
האקדמיה תנסה לתת במה לנושאים שהוזנחו בגלל היעדר משאבים, מסביר בועז אחד העם, יושב ראש המרכז הישראלי ללימודי חירשות: "היבטים אומנותיים של השפה, שירה בשפת הסימנים, אומנות בשפת הסימנים - כל אלו נזנחו מכיוון שלא נמצאה להם מסגרת ראויה. האקדמיה מקבלת את התפקיד להחזיר אותם אל השטח".
האקדמיה גם תשמש כתובת לכל פנייה מקצועית מצד מתורגמנים שמבקשים לדעת איך לסמן דבר מסויים, ולכל פנייה מצד הציבור הרחב בנושא מונחים חסרים או תרגום. זה אתגר לא פשוט, כשמדובר בשפה כל כך רגישה להשפעות תרבותיות: "כשיש קבוצות שונות שהן מעבירות שפות הן בדרך כלל מעבירות אותן מהורים לילדים וכך הלאה, אצל החירשים לעומת זאת, רב החירשים נולדים להורים שומעים ולכן הם מעבירים את זה לחברים אופקיים באותה קבוצה שלהם ולא מעבירים את זה מהורה לילד כמו שנהוג בקבוצות אחרות. במובן הזה היא הרבה יותר רגישה להשפעות חברתיות-פוליטיות".
לצד השמחה על החלטת הממשלה, שירלי פינטו, חירשת דוברת שפת הסימנים, משפטנית ומרצה באוניברסיטת בר אילן ופעילה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות אומרת - "המאבק לא מסתיים כאן". דבריה מתורגמים על ידי המתורגמנית ליאת פז'ו:"כבת חירשת להורים חירשים ונכדה חירשת ואמא חירשת לילד חירש שפת סימנים יש לה משמעות אדירה. בישראל יש המון שפות זרות דבורות. צרפתית, רוסית, ערבית, אמהרית ולעומתן לצערי שפת סימנים לא מקבלת את המקום הראוי לה"
היעד הבא מבחינתם של בועז, ושירלי הוא העברת הצעת חוק "המוסד העליון לשפת הסימנים". ישנן לא פחות מארבע הצעות חוק כאלה שמובילים חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית - מהליכוד, ש"ס, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו. עכשיו נותר רק להשלים את המלאכה - ולהסדיר את מעמדה של האקדמיה לשפת הסימנים.
(צילום: אורן נחשון, פלאש90)
