(צילום: חיים גולדברג, פלאש90)

בכל ערב אנחנו מצפים מחדש לשובם של חטופים נוספים - נפעמים מכל תמונה של איחוד, מפגש עם הכלב או תיעוד של משחק בקוביה הונגרית. אך לצד ההתרגשות, מהדהדת המחשבה - מה הם נאלצו לעבור בשבי? בימים האחרונים העדויות מציפות את שידורי הטלוויזיה, גם של התקשורת הזרה. כתב חדשות החוץ ברק בטש הביא הבוקר (רביעי) את הקטעים מהראיונות שנתנו לעולם ולנו מבט על התמודדות הבלתי נתפסת בשבי. האזינו לכתבה ב"בוקר טוב ישראל":

מרגע היוודע דבר שחרור החטופים, לבתי החולים בארץ לא היה ספק כי מדובר באתגר. משימה לאומית. בבית החולים שמיר אסף הרופא, שנבחר לקלוט את החטופים בעלי האזרחות תאילנדית ששוחררו - האתגר לעיתים גדול אף יותר. כתבתנו עינב קרנר פגשה את ורד שינער, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בבית החולים, ושמעה ממנה על ההתמודדות עם פערי השפה, ועל המאמצים ליצור עבורם בית. האזינו לכתבה ששודרה הבוקר (רביעי) בתכניתנו "בוקר טוב ישראל":

10 חטופות ושני אזרחים זרים הושבו אתמול (שלישי) לארץ, אחרי יותר מ-50 יום בשבי החמאס. עדה שגיא, בת 75 מקיבוץ ניר עוז, היא בין אותן חטופות - אך משפחתה קיבלה הודעה רשמית על כך רק לפני שבועיים. בת דודתה, דרורה נבון, סיפרה הבוקר לאפי טריגר: "לא ידענו מה מצבה - ידענו שהיא נאבקה בממ"ד, היו שם כתמי דם. כשנודע לנו שהיא חטופה נגולה אבן מליבנו". "בהודעה האחרונה שלי אליה כתבתי לה שיש מחבלים בחוץ, היא כתבה לי 'עכשיו ועדת חקירה'. זה מראה על החוסן שלה, על הרציונליות שלה - זו אישה שהיא מלח הארץ", הוסיפה. נבון שיחזרה את הרגע בו גילתה כי עדה נכללת ברשימת המשוחררים: "ירדו לי טונות מהלב. זה היה כל כך מרגש, אי אפשר לתאר את זה במילים".

(צילום: דובר צה"ל)