מגזין
  Bookmark and Share
close

כמה פלסטינים יש? מלחמת הילודה הישראלית

מחנות השמאל והימין נאחזים בנתונים הנוחים להם ובמאבק היצרי והסוער בין הדמוגרפים. נתוני אמת מוחלטים - אין. ישראל נמנעת מלבדוק את המספר שמפצל אותה כבר 50 שנה

ישי שנרב

בשנת 1987 הסתובב הדמוגרף פרופסור ארנון סופר, מודאג. על פי המאזן הדמוגרפי במדינת ישראל דאז, אישה מוסלמית ילדה בממוצע 4.8 ילדים, והנשים היהודיות ילדו 2.8 ילדים. מסקנתו חרכה את כותרות העיתונים: "עד שנת 2000 ישראל לא יהודית", הכריז.

17 שנים אחרי שהתרחיש אותו חזה פרופסור סופר, התבדה, הפרופסור אמר כי "כשרוצים לתקוף אותי תמיד מביאים את זה". אך לטענתו, הוא התבסס בדבריו על מחקר אחר. "רק אמרתי את המסקנה", תירץ פרופסור סופר, "אומרים שטעיתי ועושים מזה אישיו. רק בעניין אחד אני מודה שטעיתי - לא חשבתי שאראה בחיי מיליון עולים באים מרוסיה. דמוגרפיה זה לא מדע מדויק".

עברו מאז 30 שנה והמגמות - התהפכו לחלוטין: הילודה בקרב הנשים היהודיות צמחה משמעותית. לעומתן, הילודה במגזר הערבי נמצאת בצניחה. לפני כחודשיים נרשם לראשונה בהיסטוריה תיקו בין הרחם היהודי והרחם הערבי: 3.13 ילדים לאישה בממוצע, בשני העמים.

יורם אטינגר, ראש הצוות האמריקני-הישראלי למחקרים דמוגרפיים, הוא אויבו המושבע של ארנון סופר. בכל הנוגע לפלסטינים, הפער לפי הערכת השניים גדול ממיליון. אטינגר טען שביהודה ושומרון חיים מיליון ו-75 אלף מיליון פלסטינים. לעומתו סופר משוכנע שמדובר בסכום גדול בהרבה ולטענתו ביהודה ושומרון מתגוררים שני מיליון ו-800 אלף.

אטינגר האשים את סופר ואמר כי הוא "טועה, טועה ושוב טועה בתחזיות שלו. הוא מהדהד את הנתונים הפלסטינים ולא בודק אותם". סופר לא נשאר חייב ותקף בחזרה. "אטינגר איננו דמוגרף. הוא איש פוליטי שהצטרף לעניין יום אחרי ההכרזה על תוכנית ההתנתקות הוא מנצל את בורותם של השומעים כדי לסלף ולרמות בנתונים".

אטינגר מצביע על שורה של כשלים בספירה הפלסטינית. אי התאמה בין נתוני משרד החינוך הפלסטיני על תלמידי כיתות א' לבין נתוני הלידות המנופחים, ספירה כפולה של תושבי ירושלים המזרחית, הגירה שלילית של ערביי יהודה ושומרון שלא נלקחת בחשבון; נתוני תוחלת חיים מופרכים לפיהם חלק מהפלסטינים חיים מאז אמצע המאה ה-19 ועד היום כי דיווח על פטירה פירושו הפסקת קצבאות ועוד.

"הנורמה בעולם היא להאמין לנתוני לשכות מרכזיות לסטטיסטיקה אז ככה נוהגים גם החוקרים" אמר אטינגר. סופר להגנתו טען שהספירה הפלסטינית נעשתה בפיקוח נורבגי ובבחינה מדוקדקת. אם ישנם פערים - הם קטנים מכדי להוות משקל משמעותי. "תפסתי את אטינגר בשקרים מספר פעמים ואני משתדל להתעלם ממנו. עדיף לנו שלא נפתח למשל את נושא היורדים לחו"ל - כי כמה בחורים חביבים מתל אביב נמצאים עכשיו בברלין?".

דבריו של סופר נתמכים בנתוני ה-CIA ואילו אטינגר מנפנף במחקר הבנק העולמי. פניית גלצ לדוברות המינהל האזרחי עם השאלה הפשוטה - "כמה פלסטינים יש ביהודה ושומרון?" זכתה למענה לפיו אין מפקד ישראלי עדכני ולהפניה לנתוני הרשות הפלסטינית .

סגן-אלוף אייל זאבי, ראש ענף אגף המבצעים במינהל, הסביר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפני כחצי שנה כי לא נעשה מחקר בשטח ומתבססים בעיקר על הנתונים הפלסטינים. "אנחנו לא סבורים שיש פה אינטרס להטות באופן משמעותי את הנתונים, לפחות למרשם האוכלוסין שהוא גוף מקצועי. ואם יש הטיה - בסך הכל יכולה להיות של עשרות אלפים לכאן או לכאן". ומה לגבי מספר הפלסטינים בשטחי C? "סקר כזה לא בוצע לא מבוצע, ואין גם משאבים לביצועו".

ומה אומרים הפלסטינים עצמם? חסן אבו ליבדה, לשעבר ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטיני ולאחר מכן שר בממשלה ברמאללה, אמר בראיון ל-"ניו יורק טיימס" לפני שני עשורים, כי "הנושא הדמוגרפי לא פחות חשוב מהאינתיפאדה, זוהי בעצם אינתיפאדה אזרחית".

"חס וחלילה. לא שיחקנו עם הנתונים. דמוגרפיה היא לא עניין שהפלסטינים משתמשים בו כדי להשיג מדינה", אמר אבו ליבדה בתשובה לפניית גלצ. לדבריו, "יכולות להיות לכך השלכות כואבות באספקט הכלכלי. כוונתי לומר שאם הייתי ישראלי הייתי מאוד מודאג מהסיטואציה הדמוגרפית הפלסטינית".

מחנות הימין והשמאל בישראל מתכתשים סביב סוגיית "הסיפוח" מול "שתי מדינות לשני עמים" כבר קרוב ליובל שנים. אך מסתבר שהויכוח הזה מתבסס על מעט מאוד מידע, הרבה מאוד אגו, והמון פוליטיקה.

בסוגיה המדינית המרכזית של העשורים האחרונים, כל מחנה מאמין לנתון שנוח לו להאמין בו, וההכרעה היא שוב שבטית, מחנאית, ולא מבוססת על נתוני אמת מוחלטים.

06/02/17 | 08:35