מגזין
  Bookmark and Share
close

יש עם מי לדבר: למה אלפים במצרים לומדים עברית

בזמן שמצרים עוברת תהפוכות, יש כאלה שדווקא מוצאים זמן ללמוד נושא מפתיע - השפה העברית. בתשע מתוך 14 האוניברסיטאות הממשלתיות יש חוג ללימודי עברית. באקדמיה חוקרים את היהדות, התרבות הישראלית והפוליטיקה שלנו

ג'קי חוגי

מים רבים זרמו בנילוס מאז שתחנת קול הרע"ם מקהיר שידרה בעברית עילגת תעמולה לישראל. רבים עוד זוכרים את המגיש המצרי בתחנה קורא משם: "הערביים תוקפים בכל החזיתיות". אבל מאז המצרים השתכללו בכל החזיתות, ולמרות הטלטלה שעוברת עליהם כעת, יש דברים שלא השתנו. אחד מהם הוא העיסוק הרב בישראל, שבמרכזו - לימודי העברית.

>> לחצו כאן להאזנה

בגלי צה"ל נשדר היום (א') ב-12:00 את התוכנית "יש עם מי לדבר", שבה נגלה את ההיקף הנרחב של לימודי העברית ומידת ההתעניינות במתרחש בישראל בקרב המצרים. כתבנו לענייני ערבים ג'קי חוגי הביא מקהיר כמה עובדות מפתיעות בסוגייה זו. מתברר כי אלפים לומדים עברית בכל זמן שהוא. מבין 14 האוניברסיטאות הממשלתיות, בתשע יש חוגים לשפות המלמדים עברית. לימודי העברית החלו שם כבר מ-1933.

בתוכנית יובאו קולות של מצרים דוברי עברית רהוטה שמדברים על היחסים בין המדינות, על האחים המוסלמים, על עידן מובארק וכמובן על העברית שלהם. אחת מהם היא הבה, בוגרת החוג ללשונות מזרחיות באוניברסיטת קהיר. היא מספרת: "הפנמתי שאני רוצה ללמוד את השפה. נכנס לאתרי צ'אט ישראלים, כמו וואלה, נענע ותפוז. כיניתי את עצמי 'אחת ממצרים' ואמרתי שאני ערבייה. קיללו אותי חבל על הזמן. חבל"ז. אני לא האמנתי".

ספרי משנה בערבית

ספרי משנה בערבית

הבה הכירה במהלך לימודיה את מוסטפא, שלמד אף הוא עברית בחוג, והתארסה לו. לעתים, ליד ההורים, הם נהגו לדבר עברית, כדי שלא יבינו. מוסטפא סיפר על מפגש שהיה לו במעבר הגבול בטאבה עם ישראלי, שהתעניין מהיכן העברית המשובחת. "זו שאלה רווחת. רבים שואלים מאיפה העברית הזו. אמרתי לו: יש לי השראה מהשחקים", סיפר מוסטפא.

רבים לומדים עברית כדי למצוא עבודה
בצד לימודי העברית נערכים באקדמיה המצרית מחקרים רבים על ישראל. על היצירה הספרותית כאן, על התיאטרון העברי ולא מעט על ענייני יהדות.
המוטיבציה של מצרים ללמוד עברית מגוונת. בעבר קיוו רבים לעשות עסקים עם ישראל. אחר כך ראו בשפה מקפצה להשתלב בגופי המודיעין, או בכלי תקשורת מצריים שמסקרים את ישראל. ויש רבים שלמדו עברית כחלק מחובה אקדמית ללמוד שפה זרה. לעתים, שלא לשמה בא לשמה - ורבים מאלה שהלכו ללמוד עברית כדי להכיר את האויב, נחשפו לישראל והחלו להתייחס אליה אחרת.

מוניר מחמוד, מדריך טיולים ופרשן לענייני מצרים, סיפר כי 60 שנות עוינות אינן נמחות בקלות. לדבריו, הוא עדיין מתמודד רבות עם סטריאוטיפים. "אנשים שואלים, מה לך וללימודי עברית", הוא מספר. "לעתים אני נאלץ להגיד להם - אפילו אם אתם רוצים לשנוא את ישראל, תעשו את זה על רקע של ידע".

מוניר עצמו מנסה להיאבק באמונות הישנות. הוא הקים את "אקדמיית אופקים", מכון פרטי ללימודי שפות, בהן גם עברית. כמו כן הוא חיבר עבור הקורא המצרי ספר מידע בסיסי על ישראל, ושמו "ישראל בין העובדות לשקרים".

"ישראל צריכה לעזור למצרים בתקופה הקשה הזו", אומר ממדוח רדואן, מבכירי המורים לעברית באקדמיית אופקים, "מצרים רוצה לפתח את היחסים עם כולם. עם אפריקה, עם מדינות ערב ועם ישראל - כי ישראל היא עובדה קיימת".

31/03/13 | 08:41